יום חמישי, 28 ביוני 2012

סוף שנת הלימודים...

שנה חלפה לה מהיום בו הסברתי להם מה זה אור.. 
שנה חלפה לה מהיום בו הסברתי להם מה קורה שעה שלוחצים על המחשף.. 
שנה חלפה לה מהיום בו התחלתי ללמוד מהם.. 
שנה בה למדתי יותר מאשר לימדתי..
למדתי שצילום היא אמנות שכולם יכולים להתחבר אליה רק צריך לדעת באיזו גישה להגיע.. 
למדתי שמעבר להיותו האמנות הכי מעניינת - הצילום יודע גם להיות פיסיקאי, יודע להיות פסיכולוג כשצריך והוא יכול להיות אחלה טרפיה לאנשים עם בעיות כאלה ואחרות.. 
למדתי שאני יכול ללמוד מאדם שזה עתה החזיק לראשונה בחייו מצלמה.. 
למדתי שאפשר ללמוד רק מלתת ביקורת על עבודה.. 
למדתי המון דברים..
לפני יומיים חגגנו בטקס סיום שנת הלימודים וכחלק מהטקס - הקהל נהנה מתערוכת הצילום של סוף השנה..
ההורים מגיעים ורואים מה הילדים שלהם יצרו - כל אחד עם הראש היצירתי שלו.. 
אני מביט מהצד ורואה את האושר הגדול בעיניים שלהם. 
כמה כיף ! ! !
לא ארחיב במילים, רק אומר לכל התלמידים שלי תודה. 
תודה על שנה נפלאה, תודה שלימדתם אותי מהכישרון שלכם, תודה שהייתה לי את הזכות לקחת איתכם חלק במסע הזה.. 
ואתם, הקוראים, מוזמנים להתבונן ביצירת האמנות הזו שהם עשו.. 
מומלץ לפתוח את התמונות לצפייה נוחה יותר... 



















מקווה שנהניתם גם הפעם.. 

בטוב,
תומר אלמקייס.

יום שלישי, 5 ביוני 2012

תמונה אחת שווה 1000... שעות עבודה !

אחד הדברים החשובים ביותר שהלימודים הקנו לי הוא שלפעמים כדי להשיג תמונה אחת טובה אתה צריך לעמול מס' שעות עם מצולם או יום שלם בצילומים כלשהם, תשקיע זמן רב מזמנך והמון אנרגיות.. 
לכאורה, כל היום השקענו מאמצים רבים וכל מה שקבלנו זו תמונה אחת טובה? 
במחשבה שנייה..
השקענו, חשבנו, חיפשנו את החיבור הנכון, חיפשנו את התאורה הכי מתאימה למצולמת שלנו, למדנו עוד כמה דברים על הדרך ולבסוף, אחרי כל אלו יצאה התמונה לה ציפינו..
לא חושב שיש כיף יותר מזה. 
דייל קרנגי אמר "אם ברצונכם לרדות דבש - אל תבעטו בכוורת".
למה הדבר דומה?
אנו בעיצומם של צילומים.. לעתים, במקום להשקיע את הזמן שלנו בנסיון להוציא תמונה אחת טובה בעלת רגש מהותי, כזו שתשקף בדיוק את מה שאנו רוצים לומר, אנו נמשיך ללחוץ וללחוץ ללא מחשבה תחילה. בעצם פעולה זו אנו בועטים ב"כוורת" שלנו ודבש לא יצא לנו ממנה.. מתכון לבאסה, חוסר חשק לחיות וורידים חתוכים.. 
אז ניגש אל הכוורת בעדינות, נציץ לתוכה, נלמד את האופי שלה, נדע מתי אפשר להתקרב ומתי לא, נלטף אותה ברכות ונוציא ממנה את מה שהיא יכולה לתת לנו בהמון המון אהבה.
את התמונה הזו צילמתי השבוע בהפקת אופנה של המאפרת ומעצבת השיער המוכשרת אביה נפתולין.. הדוגמנית אילנה שנקר יפהפייה והיא עשתה איתי עבודה מדהימה.. הייתה את הפתיחות הרצויה, את אותו הקשר בין הצלם לדוגמנית.
בסט הצילום הזה -כמו בשאר- המטרה שלי הייתה ברורה: להוציא תמונה אחת טובה שתשקף את הצבעים ואת האווירה הצבעונית שבתמונה. ע"י העמדה נכונה של הדוגמנית, עבודה על מבטים, תאורה נכונה שמפוזרת בצורה מדויקת ע"מ להוציא את האיפור במיטבו... ההחלטה להשתמש בצמיד כערך מוסף לצבעוניות תרמה רבות לצילום.. כך נולדה התמונה הזו שאני כל כך אוהב ולבטח תשמש אותי רבות בתיק העבודות שלי.. 
הרעיון הכללי היה ליצור אוירה קיצית, צבעים קיציים ורעננים, רכות מעודנת.
צילום: תומר אלמקייס. עיצוב שיער ואיפור: אביה נפתולין. סטיילינג: עלמה יעקב. דוגמנית: אילנה שנקר.

באשר לתאורה

רציתי לקבל תאורה אחידה על הפנים אך לא רכה מדי בכדי שתדגיש לי את המיקרוקונטראסט בפנים ובכך האיפור יצא בולט וזוהר. לשם כך השתמשתי בביוטי דיש שלי  שכידוע יוצר תאורה קשה עם מעברים רכים.. כדי למלא את הצללים השתמשתי ברפלקטור על הברכיים של אילנה ע"מ שימלא את האזורים המוצלים (צוואר, מתחת לאף והעיניים). לצורך יצירת זוהר ומראה חמים השתמשתי ברפלקטור מוזהב מהסוג הזה.
מאחור, הצבתי שני פלאשים עם מטריות לבנות. אחד מימין ואחד משמאל. זאת ע"מ להאיר את האזורים האחוריים, להדגיש את השיער, להדגיש את הקונטור של היד ויחד עם זאת ליצור עניין בתאורה. 
את ההמחשה תוכלו לראות בתמונה הבאה.
לשם ההמחשה נעזרתי באפליקציה של "סטרובוקס". אפליקצייה חובה באייפון של כל צלם..
אז לאחר יום שלם ו-229 תמונות הגענו לתוצאות לא רעות בכלל כאשר זו התמונה האהובה עליי ביותר מהיום הזה. לכן בחרתי להציג אותה ולדבר עליה. יש בה מסר חד וברור, צבעוניות לעניין, תאורה במידה נכונה.
זה הזמן להודות לדוגמנית שלנו אילנה שנקר, למאפרת/מעצבת שיער אביה נפתולין ולמעצבת האופנה עלמה יעקב שהייתה על הסטיילינג.. כל אלו תרמו לתוצאה הסופית.


מקווה שפוסט זה יתגלה כמועיל.. 
תגובות תתקבלנה בברכה.


בטוב, 
תומר אלמקייס.

יום שלישי, 15 במאי 2012

שיעור בקומפוזיציה

שלום לכם.
כאשר מדברים על קומפוזיציה - מדברים על צורות, קווים, הולכת עין, יחסי גובה, יחסי גודל, יחסי גומלין, זווית צילום, שימוש נכון בעדשה, החלטה על בחירה בש/ל או צבע ובעצם כל מה שיש לנו בתמונה עד הפרטים הקטנים...
העבודה בקומפוזיציה היא בעיקר ברגש מכיוון שרק עין אחת יכולה להביט דרך העדשה וכאן אף מורה לא יכול לעזור... כדי להסביר לתלמידים שלי מהי קומפוזיציה וכמה היא משנה את המסר של התמונה הראיתי להם עבודות עם קומפוזיציות מעניינות ושאלתי אותם מה הם מרגישים כאשר הם מביטים בתמונות.. וכאן הבנתי משהו חשוב. כאשר אתה תחקור את היצירה לעומק אתה תלמד ממנה ומהאמן היוצר אותה כל כך הרבה עד ששווה יהיה לך לתלות אותה בסלון ולומר לה שלום בכל בוקר.. כך היה ותשובותיהם של התלמידים היו: "עצבות", "שמחה", "בדידות" ועוד.. 
בנוסף, קורה לכולנו שאנו מצלמים נושא ומוציאים אותו מהקשרו הטבעי על מנת להעביר מסר מסוים, אחר.. אז הראיתי להם מספר תמונות כאלה והדמיון לא אחר להגיע.. "חלל", "כדור הארץ", "ערפל", "חלום בלהות" ועוד..
הבנתי שנגעתי להם ברגש ואם הם הבינו את זה אז הם הולכים להפציץ אינטואיטיבית בקומפוזיציות.. כמובן מבלי לדעת בכלל..
המטרה: לאחר שיוציאו קומפוזיציה מגניבה בעזרת תת המודע הם ילמדו ממנה להוציא קומפוזיציה טובה ובעלת רגש רב במחשבה תחילה.. 
נשלחו התלמידים לצילום מעשי בשטח הקיבוץ הצמוד לבית הספר ע"מ לתרגל את הקומפוזיציה.. מדי פעם אני מעיף מבט לעבר התמונות, נותן טיפ, ממשיך הלאה... 
כבר נאמר שמי שרוצה - ישיג.. 
תלמיד אחד -מוכשר מאוד ובעל רגש רב- רצה לצלם אותי. הוא טיפס על מתקן שעשועים וכיוון אותי היכן לעמוד ולאן להסתכל... 

קליק.
שיעור בקומפוזיציה. צילום: רז דוידסקו.
אין לי הרבה תמונות טובות שיכולות לייצג אותי ולהעביר מסר חד וכעת נוספה לי אחת כזו למאגר.. 


באשר לחקר התמונה

מצולם מלמעלה, מס' קוים מוליכים, קו חוצה את התמונה במרכז, מבט חודר שלי למצלמה מלמטה, עיגולי אור ברקע - שהוא למעשה האדמה, בחירה בש/ל... 

עזרתי לכם קצת בניתוח הקומפוזיציה.. עכשיו אני רוצה לדעת אילו אסוציאציות חולפות לנגד עיניכם כאשר אתם מביטים בתמונה.
האם במבט יש עצב? שלווה? מחשבות?...
האם הצלם סיפר כאן על המצולם או שהוא רק נעזר בו כדי להציג את מלאכתו ולספר אודות עצמו דרך אדם אחר?... 

תשובותיכם יתקבלו כאן בברכה ותלמד רבות אותי, אתכם ואותם.. 

בטוב,
תומר אלמקייס.

יום שישי, 11 במאי 2012

צילום אופנה - הסודות מאחורי הקלעים..

כבר זמן רב שאני רואה בלימוד הצילום מעשה מבורך..
אז בתי ספר ומוסדות חינוך לילדים ונוער בסיכון גבוה וקשיי למידה מאוד עושים לי את זה בלשון המעטה..
הילדים האלה, שבזכות הצילום מקבלים גישה אחרת לחיים, מלמדים את עצמם לאהוב, לגשת, לתת מעצמם יותר - נותנים לי סיפוק אדיר אך להם מגיע פוסט נפרד וארחיב על כך בפעם אחרת..

בוקר אחד התעוררתי ורציתי לתת מעצמי עוד... כך בעצם נולד הבלוג הזה שאגב, אתמול חגג 3 חודשים.. די צעיר הייתי אומר אך בשלושת החודשים כיבד את עצמו בלא מעט צפיות.. 
אז לאחר המון מחשבות ומס' פוסטים - הפניות לא איחרו להגיע..
מסתבר שהחיבור שלי עם אנשים מאוד מעניין.. הדרך בה אני רואה אותם היא אותה הדרך בה אני מצלם אותם.. אז החלטתי לקחת צעד נוסף ולתרום ממנת חלקי גם לאלו שיודעים לצלם אך רוצים לדעת קצת יותר ולהכנס לעומק הפרטים..
אז הגיעו פניות בנוגע לסדנאות וכמובן שהסכמתי והתוצאה היא סדנה לצילום אופנה בהדרכתי שתתקיים בתאריך 31.5.2012 בת"א. המח שלי עובד שעות נוספות וחושב איך, לעזאזל, אני מכניס ב-4 שעות את כל מה שאני רוצה לדבר עליו.. 
Production: Osher Dahan - EXPOSE - MODELS & FASHION

Photography: TOMER L. MAKIYES 

Location: Herods Hotel Tel Aviv

Styling: Limor Alzami

Hair Design: Arzi Azulai

MakeUp: Moran Zisman Miro

Models: Ofir Sudai, Maayan Zontag & Matan Lahav
 























מה בסדנה?

ראשית נבהיר קודם מהו צילום האופנה ונעשה את ההפרדה (שעוביה כקליפת השום) בינו לבין צילום הדוגמנות..
נלמד איך להקים הפקה משלב החזון עד לגיבוש קונספט והוצאתם לפועל.
אסביר כיצד לבחור צוות בצורה נכונה ולדעת לסנן מתוך עשרות פניות של אנשי מקצוע.
ניגע -כמובן- בתאורה מלאכותית ונלמד לנצל תאורה זמינה.
נעבור על ציוד המשמש לצילומים מסוג זה וננתח (עד הקרביים) מס' תמונות.
נחקור קצת (איך לא?) את הרגש והטאץ' הפסיכולוגי שבצילום אנשים בכלל וצילום אופנה בפרט.
נעבור על אחת הבעיות הנפוצות והקשות יותר - סינון תמונות עצמי וניצול המדיות הקיימות לשיווקם באופן יעיל.
כבר אמרתי שאני אוהב לעשות שת"פים? אז הנה, אני אומר לכם.. אני אוהב לעשות שת"פים כאשר הם מתקיימים מתוך חדוות היצירה ולשם העשייה בלבד. נבין את יכולות השת"פ לטובתינו ונדע איך לעשות זאת בהצלחה.
לאחר מכן הסטייליסטית ומעצבת האופנה המוכשרת לימור אלזמי תתן לנו הרצאה קצרה על עולם הסטיילינג ונקבל ממנה טיפים ששווה לזכור וליישם. כדאי להגיע עם מחברות וכלי כתיבה.
חלקה השני של הסדנא יהיה צילום מעשי בו תחוו אונליין הפקת אופנה ותראו כיצד היא מתנהלת. נלמד לצלם נכון, לשלוט באור שלנו, להעמיד את הדוגמנית והכי חשוב להוציא לפועל את הרעיונות שלנו כי אם לא הצלחנו - כל ההכנות לא שוות כלום.
בסדנה ישתתף צוות של אנשים מוכשרים מאוד!
על הסטיילינג תהיה, כאמור, לימור אלזמי שאת הבלוג שלה תוכלו לקרוא כאן!
על האיפור והשיער יעמוד האמן מאיר שריקי.
הדוגמנית שלנו תהיה דניאלה צ'צ'יק היפהפייה.
תודה ענקית ראויה לשמרית ישראל ולחן רייצ'ל סמדג'ה. 2 בנות מתוקות ומוכשרות שהגורל זיכה אותי להכיר בהן.. הן כמובן המארגנות הראשיות של האירוע הזה שאת כל הפרטים שלו תוכלו לראות כאן וכדי לדעת עליהן טיפה יותר תוכלו להכנס לפרופיל המשותף שלהן ולקבוצה המאוד פעילה שלהן.
אחרון אחרון חביב אני מודה לאיגי גורדון מסטודיו "IG" שהתחשב בהוצאות שלנו והסכים לתת לנו מחיר מיוחד כדי שאתם תוכלו ליהנות מסדנה מעניינת ומלמדת במקסימום רווחים ומינימום הוצאות. 
כמובן שאשמח לראות שם כל אחד ואחת מכם אך האירוע מוגבל ל-16 אנשים אז אם אתם בעניין כדאי למהר להירשם..
כל הפרטים וההרשמה כאן.
אז עד שנתראה - שתהיה לכם שבת טובה והשתדלו להשאר מעודכנים.

בטוב,
תומר אלמקייס.

יום רביעי, 2 במאי 2012

ביוטי דיש ועוגה.. האמנם?

כבר זמן רב שאני מחפש את הגרסה הנכונה להכין לעצמי ביוטי דיש כהלכתו.. 
כזה שמצד אחד אבנה אותו בעצמי ואחסוך לעצמי את המחשבה המגוחכת ששתי קערות עולות 500-1200 ש"ח ומצד שני יהיה קל להכנה, חזק, אמין, שיראה טוב והכי חשוב שיעשה את העבודה שלו כמו שצריך..
אז קראתי המון על זה ועל שיטות לבנות אחד כזה לעצמך.. ראיתי גרסאות של ביוטי דיש מעציץ ואיפשהו ראיתי ביוטי דיש העשוי מקערת סלט ועוד המון גרסאות שמסתובבות להן ברחבי הרשת ובמיוחד באתר המפורסם והמועיל YOUTUBE. נכון, לא חסרים קומבינות ואפשר להכין מכל דבר אחר שעולה לכם לראש.. העניין הוא שאין לי את הכח והחשק לקדוח, לחתוך עם דיסק ולעשות שאר עבודות המסגרות למינהן.. כך חיכיתי עם זה המון זמן... 
עד שיום אחד... 

ביוטי דיש - נוסחת העוגה


ערב פסח, ליל הסדר של שנת 2012.. אלינור אלמקייס חוגגת לה את סוף שנתה הראשונה באויר העולם... 
אז מגיעים אורחים לברך במזל טוב.. הולכים לסופר וקונים עוגות בשביל האורחים.. 
העוגות נאכלו ובאה העת להיפרד מהאריזות שלהן.
זוגתי שתחי' כבר מכירה אותי היטב ויודעת שבכל דבר אני מוצא את הקשר לצילום ולכן הבית שלי נראה כמו מחסן גרוטאות (ברזלים, פלסטיקים ושאר ירקות..). אני אפילו אוסף את הקרטונים הלבנים של הפיצה, אלו המשמשים כצלחת. מסתבר שהם רפלקטור מצוין לצילומי תכשיטים..
אז רגע לפני שהיא זרקה את האריזה של העוגה היא שואלת: "תומר, יש לך מה לעשות עם זה או שאני אזרוק?" אני מסתכל על האריזה ומתחיל להריץ סרטים בעיני רוחי איך ליצור מהדבר הזה ביוטי דיש אמיתי, כזה שאני יצרתי במו ידיי, במו תשוקתי... 
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.... לזרוק? השתגעת?..."

ואלו הן המצרכים הנדרשים:


* סכין יפנית.
* ספריי צבע שחור.
* ספריי צבע לבן מט.
* רדיד אלומיניום (נייר כסף).
* אביזר כלשהו לחיבור הפלאש לביוטי דיש.
* כלי כלשהו לחסימת האור הישיר ופיזורו בצלחת הביוטי דיש.
זה יכול להיות קופסא של דיסקים או כל דבר יצירתי אחר שעולה לכם בראש.. אני בחרתי במפזר תאורה מהסוג הזה.. הוא כבר קיים אצלי ויכול לשמש גם כחיבור של הפלאש לביוטי דיש וגם כחוסם ומפזר אור..  מעבר לכך הוא מתפרק ומשמש לי גם כמפזר אור על הפלאש כשאני צריך. 

ביוטי דיש - עשה זאת בעצמך...

לחץ על התמונה להגדלה

אז לאחר שזללנו את העוגה בהנאה... לוקחים את החלק הקעור/השקוף/העליון של האריזה, עושים לו פתח כניסה שיתאים בגודלו למתאם הפלאש (במקרה שלנו הוא מגיע יחד עם הדיפיוזר).
לאחר מכן אנו נצבע את החלק החיצוני בשחור עד שיהיה אטום לגמרי ולא יעבור דרכו אור.. כך גם נעשה עם החלק הפנימי - אותו נצבע בצבע לבן מט עד שיהיה לבן אטום.
ניתן גם לצבוע בכסוף ובכך נקבל אור קונטראסטי יותר. 
עם נייר הכסף אנו ניתן חסימה לאור הישיר. בדיפיוזר הכיפה היא לבנה חלבית ומעבירה אור אז שמתי מתחת נייר כסף (ראו בתמונה משמאל) ע"מ שהאור לא יעבור דרכה אלא יפגע בה ויחזור אחורה אל הקערה..
זהו, נחבר את הדיפיוזר לקערה ויש לנו ביוטי דיש.. נחבר את הפלאש לביוטי דיש ונלך לצלם... 


מנפלאות הביוטי דיש (או - מה זה בכלל ביוטי דיש?)


הביוטי דיש הינו מרכך התאורה שצלמי האופנה והפורטרטים משתמשים בו בתדירות גבוהה מאוד.                                    
צלמים רבים ידברו תמיד על אור וצל, על אור קשה, על אור רך, על קונטראסט ועל מיקרוקונטראסט.. 
אז יש המון מרככי תאורה.. בכולם האור עובר דרך מרכך כלשהו או פוגע ברפלקטור וחוזר אל המצולם כשהוא רך יותר.. הביוטי דיש עושה משהו באמצע.. קשה מעט להגדיר את התאורה שהביוטי דיש יוצר.. כבר שמעתי צלמים שניסו להסביר את אופי התאורה הזו באומרם שהיא "תאורה נוזלית" או "תאורה קשה אבל רכה".. 
לא ברור?                                                                            
לכלי המדהים הזה יש אופי מיוחד.. כנראה מי שהמציא אותו היה אדם ממש ממש חכם שהכיר היטב את התנהגות האור..
הביוטי דיש בנוי מ-2 חלקים:
"צלחת" גדולה ו"צלחת" קטנה. האור פוגע בצלחת הקטנה שמחזירה את האור לצלחת הגדולה.. משם, כמובן, האור מגיע ישירות אל המצולם שלנו.. מה שאנו נקבל הוא אור מאוד ממוקד שלא יפגע לנו ברקע, אור ללא Hotspot (נקודה חמה) כלל, אור קונטראסטי במידה נינוחה ויחד עם זאת רך. אבל רך עם אופי.. רך עם נשמה.. הביוטי דיש יודע להדגיש את כל הפרטים בפנים של המצולם שלנו ולכן לא כל מצולם יאהב את התוצאה.. צריך לדעת איך לגשת אל הביוטי דיש.. להכיר אותו ואת האור היטב לפני שניגשים אליו לעבודה.. 
נכון, השם שלו מעיד על הייעוד שלו לצילומי ביוטי כי הוא שימושי בעיקר להארת פלג הגוף העליון אך הוא גם מאוד נדיב בתאורתו לצילומי פורטרט ייחודיים גם אם אינם שייכים לקטגוריית האופנה..
דרכים רבות לשימוש בביוטי דיש.. הרוב משתמשים בו כתאורה עיקרית אך יש כאלו שיוסיפו לו כוורת למיקוד טוב יותר על איזור מסויים או הארה חלקית של הרקע. יש כאלו שילבישו עליו "סוק"  (בד לבן כמו בלייטבוקס) לקבלת רכות נוספת. 
אני אישית מעדיף אותו ללא תוספות מה גם שהתוספות האלו אוכלות את האור שלנו ב-3 סטופים בערך.. דבר המוריד מטיב העבודה בפלאשים קטנים. 

ביוטי דיש וקפה..


טוב, אני לא באמת הולך להכין לכם ביוטי דיש מקפה..    
כצלם הבית של מגזין הנשים "קפה" נקראתי השבוע לעוד יום צילומים מעניין..
הפעם הייתה זו ורד ברטל - מעצבת ואדריכלית פנים שכותבת טור מעניין בשם "עיצוב הבית".
כמובן שצילמתי אותה עם ביוטי דיש.. חרגתי מהמנהג וצילמתי עם הביוטי דיש מהצד ומעט מלמעלה.. 
(לחצו על התמונה להגדלה)
שימו לב להדגשות של הגומות בפנים שלה, לקפלים של הבגד, לצללים ובמיוחד לצל שהיא מפילה על העץ..

אני והביוטי דיש הפכנו לחברים טובים מאוד ולמדנו להכיר אחד את השני.. מאמין שיחד נעבור עוד הרבה דברים מעניינים וכמובן שאתם תהיו מעודכנים.. בכל!

עד אז... הישארו יצירתיים, צלמו הרבה ותעשו מעשים שהעולם לא יוכל להמשיך את דרכו בלעדיהם.. 

בטוב,
תומר אלמקייס.

יום ראשון, 15 באפריל 2012

ביקורת בונה, ביקורת הורסת.

יצא כך ונולדתי כזה היודע להקשיב לזולת. לקבל את מילותיו גם אם לא עברו דרך מטריית ריכוך או סופט בוקס. 
בעידן הפייסבוק ושאר הפורומים למיניהם נוצרה תפנית חשובה מאוד בצילום. שיתוף היצירות לקהל הרחב נגיש הרבה יותר ואם נדע להשתמש בה נכון אנו נלמד ממנה יותר מאשר נלמד מכל דבר אחר. 
כך יש באפשרותנו להיחשף להרבה יותר אנשים וללמוד ממוחות שונים.

שיתוף התמונות ומתן ביקורת בונה.

כאשר אנו מצלמים תמונה טובה אנו ישר רצים לשתף אותה בפייסבוק, פורומים ושאר ירקות..
למה אנו עושים זאת? תשובה אחת לכך.. לשתף את היצירה שלנו עם העולם..
כמונו יש עוד אנשים שבחרו לעשות זאת וע"כ נכבד אחד את השני בביקורות.
כאלו שיכבדו את עבודתו, יעריכו את ההשקעה, יתנו טיפים לשיפורים ואם אתה מהנדיבים אז הם יתנו גם מידע מהנסיון שלך בתחום. אם הוא לא צריך את הטיפים שלכם כנראה שהוא ראוי לכך שתביטו בתמונה ותתנו דעתכם עליה.. מה התחושות שעלו אצלכם כשראיתם את התמונה, איך שילוב הצבעים, התאורה וכו'..
מלבד העובדה שעזרנו לבן אדם ועודדנו אותו להמשיך ליצור,
עזרנו לעצמינו בכך שראינו יצירה של אדם אחר, מחשבה של אדם אחר.. 
כדי לתת לו ביקורת ראויה על התמונה היינו צריכים להסתכל על התמונה היטב,
לחקור אותה קצת, לראות מה טוב יותר ומה פחות ורק אז לבקר.
הנה, למדנו המון רק מלהגיב על תמונה.. 
ובנוסף, הרווחנו עוד אדם שיגיב לנו בצורה מועילה על התמונה הבאה שנשתף..

ביקורת הורסת.

טוב, אז לא נמנע מכך שיש מלא אנשים שפשוט לא יודעים לבקר ואנחנו אלו הנדפקים מזה.. 
אתה מעלה תמונה ואז מגיעים תגובות כגון: "הנה, עוד אחד שקנה מצלמה וחושב שהוא צלם.." 
ו"תמונה גרועה, השמיים שרופים, אין פוקוס. לא יודע למה העלית בכלל.." 
לאלו המבקרים: בואו נעצור רגע.. אותו אדם שיתף את התמונה כי לדעתו היא יפה.. אני מניח שלולא חשב שהיא מכוערת הוא לא היה משתף אותה. אם כן, למה שלא נסביר לו בצורה יפה היכן טעה ואיפה הוא יכול לתקן? כך, בפעם הבאה יביא תוצאה טובה יותר.. 

יש גם תגובות "חיוביות" שלא תורמות ואף הורסות לטווח הארוך. "מעולה", "מדהים" והכי פופולארית: "ווווווואאאאאאווווווווווו..." אני מניח שכל אחד נהנה לקבל תגובה כזו כי היא חיובית ואתה יודע שיש מישהו שממש אהב את התמונה שלך.. אבל בואו נספר לו מה אהבנו.. האם הזוית היא זו שגרמה לנו ל"אפקט הוואוו"? האם זו הקומפוציה? האור? הצבעים? תפיסת הרגע? כך נראה לו באילו נקודות הוא הצליח לגעת בנו.. 
במידה ונפלנו על ביקורת כזו בכ"ז אנו נלמד גם מזה.. 
אם נפלנו על אדם מהסוג הראשון (זה המתנשא) אנו למדנו כי יש אנשים שלא שווים שנתייחס אליהם וברור שאנו טובים מהם.. 
אם נפלנו על הסוג השני אנו קודם כל נשמח על כך שאהבו את עבודותינו וננסה לשער בראש מה אותו אדם אהב בתמונה לדעתנו ומה לא.. כל זאת ע"מ לדעת היכן הנקודות הטובות יותר שלנו והיכן הפחות..


כך נפיק את מירב התועלת מהביקורות

ע"מ שנקבל ביקורת על התמונות הטובות שלנו אנו נצטרך לדעת קודם כל איך לסנן תמונות בעצמינו..
בעידן הדיגיטלי אנו מצלמים המון תמונות ויש צלמים שצילמו איזה נוף ומעלים את כל התמונות מאותו מקום..
תעשו את הסינון הראשוני בעצמכם. אתם לא רוצים שאנשים ייחשפו לתמונות הלא טובות שלכם. תיקחו את התמונה שאתם הכי אוהבים, זו שיצאה הכי טוב מבחינתכם ואותה תשתפו. 
כך מיקדתם את עינו של הצופה. אם אני אעלה 20 תמונות אני לא אשלח אותו ישר לתמונה הטובה ואני עלול לפספס כאן משהו חשוב. 


באשר לכם.. תבקרו תמיד בביקורת בונה ודעו לקבל ביקורת גם אם אינה הביקורת לה אתם ראויים! 


בטוב, 
תומר אלמקייס.



יום שלישי, 3 באפריל 2012

מחפשים צוות להפקה? כך תעשו זאת נכון...

האביב בפתח..
הפקת Seasons color. דוגמנית: סבטה קשירין. עיצוב אופנה וסטיילינג: אלמוג להב.
איפור ושיער: אביה נפתולין. צילום ועיבוד: תומר אלמקייס.
משום מה (ומעניין למה באמת..), הפריחה, ריח האביב ומזג האויר מוציאים את כולנו לחפש נושאים לצילום. אלו מבינינו המצלמים אופנה ייהנו לעשות הפקות בתקופה זו של השנה כאשר מזג האויר נעים, יש תאורה רכה בהרבה מקרים בגלל העננות ולרוב יש שמיים מטורפים!
הנה לכם כמה מסקנות שהגעתי אליהם עם הזמן ואני חושב שיכולים לתרום לכל אחד מאיתנו אם רק נחשוב טיפה לפני שאנו מפרסמים מודעת "דרושים". 
הקמת הפקת אופנה היא למעשה פעולה לא פשוטה כלל.. צריך למצוא צוות נכון שיהיו מחוברים כולם בראש.
הפקת Seasons color. דוגמנית: רייצ'ל מייטיס.
עיצוב אופנה וסטיילינג: אלמוג להב.
שיער: אביה נפתולין. איפור: נועה רעות אברהם. צילום ועיבוד: תומר אלמקייס.
מספיק שאחד מהצוות לא יקשיב ויעשה מה שעולה על רוחו וכל ההפקה ירדה לטמיון. 
הנה השלבים בהקמת ההפקה כפי שאני עובד, משלב החזון עד העשייה. 
בהצלחה!


שלב החזון
ראשית נצטרך לחשוב מהי מטרת ההפקה, מה אנו רוצים להגיד ומה יהיה נושא ההפקה.
לדוגמא:
* ההפקה היא אדיטוריאלית ונעשית למטרת היצירה. 
* ההפקה היא לצורך מיתוג של מאפרת/סטייליסטית/מעצב שיער/מעצבת תכשיטים.
וכו'.
בשלב זה אנו נרכז בראש מה נרצה להשיג מהפקה זו ונתחיל להריץ כיוון לנושא.
לצורך העניין: 
* הפקה בסגנון שנות השישים.
* הפקה רובוטית.
* הפקה בהשראת החגים.
ואפשר למצוא עוד מליון נושאים - כל אחד ע"פ הראש שלו. 
הפקת Seasons color. דוגמן: אופיר סודאי . עיצוב אופנה וסטיילינג: אלמוג להב.
שיער: אביה נפתולין. איפור: נועה רעות אברהם. צילום ועיבוד: תומר אלמקייס.
חיפוש צוות
בשלב זה, לאחר שאנו יודעים מה עלינו להשיג בהפקה ומה יהיה הנושא שלה, אנו נתחיל למעשה
בחיפוש אחר הצוות המושלם שלנו.
אנו נחפש בעל מקצוע העונה על כל דרישותינו בתקציבים (או בשת"פ) שיש לנו.. 
הפקת Seasons color. דוגמנית: סבטה קשירין.
עיצוב אופנה וסטיילינג: אלמוג להב.
איפור ושיער: אביה נפתולין. צילום ועיבוד: תומר אלמקייס.
דוגמן/ית - נחפש דוגמניות שמתאימות לקונספט שלנו (מבחינת מראה, סגנון, משחק וכו'). אם לא נבחרת כדוגמנית זה לא בהכרח כי את לא יפה.. את פשוט לא עונה לדרישות ההפקה הזו. 
אם מצאנו דוגמנית פוטנציאלית אנו נסתכל לא רק על תמונות מקצועיות שלה.. כמובן שגם ובעיקר אבל לא רק.
נצטרך לראות איך היא מתנהגת בטבעי, איך נראית בטבעי, מבטים, תנועות גוף וכו'.. 
מעבר לכך נצטרך לראות את רמת העמידה שלה מול מצלמה כאשר היא יודעת כי מצלמים אותה ויש צוות שלם שמסתכל עליה.. לעתים, בהפקות חוץ, גם עוברי אורח.. גם כאן נשים דגש על מבטים, תנועות גוף ויכולת משחק מול מצלמה. לעיתים אפילו בתנאים קשים. מכאן, שהעבודה של הדוגמנית הינה עבודה נורא קשה ומאוד ראויה להערכה ולתשלום נאה במידה וההפקה מתוקצבת. לא כל אדם יפה יכול להיות דוגמן ולהיכנס לתפקידים בשניות. מהסיבה הזו הרבה דוגמניות מתפקדות גם כשחקניות בקולנוע, תיאטרון וכו'.
כאשר בחרנו דוגמנית חשוב מאוד להדגיש לה שלא תשתזף לפחות שבוע לפני הצילומים. אם היא מתכננת (וזה רצוי מאוד מאוד) לעשות שעווה בגוף אז שלא תעשה את זה יום/יומיים לפני כי העור שלה יהיה אדמומי מאוד ולא מחמיא. 
דבר נוסף שלפעמים צלמים מתביישים להעיר.. בצילום איכותי עם העדשות הנכונות רואים כל שערה שגודלת לכם וכל חור על הפנים.. תדאגו לגלח טוב את הפנים (מדובר על גברים בעיקר) כי אם לא כן מחכה לצלם עבודה קשה של פוטושופ.. 
באשר לשאר הצוות..  נמצא אותו לפי סגנון העבודות שלו. 
כל בעלי המקצוע שנמצאים בהפקה הם מתחום האמנות וכך לכל אחד יש סגנון שהוא בנה לעצמו, כל
אחד מסתכל על הדברים בצורה שונה כך שיש לשים דגש נורא חשוב בתיק העבודות. לא לראות תמונה אחת או שתיים וזהו. נחקור את עבודותיו, ננסה להבין מאיזה מקומות הוא בא, מה ההשראות שלו..
סטיילינג - נבדוק יכולת אלתור, ידע נרחב באופנה, התאמת צבעים ואקססוריז - לא רק לסגנון ההפקה אלא גם ללוקיישן בו אנו מצלמים. למעשה, הסטייליסטית צריכה הבנה בהרבה תחומים שכן היא צריכה להתערב באיפור/שיער ולעתים גם בביום הדוגמנית וזויות הצילום.
מאפרת - נסתכל, בראש ובראשונה, על יכולת אמנותית, אלתור נכון, "ראש גדול", ידע וכשרון. אח"כ נבחן את היכולות שלה לאפר לתנאי תאורה שונים (שמש, פלאש, פנסים וכו'). כידוע שהיא צריכה לשים דגש חשוב מאוד לתאורה שעומדת לרשותה ולתנאי מזג האויר. 
עיצוב שיער - נבדוק יכולת אלתור גבוהה, התאמת העיצוב לסגנון ההפקה ועמידות העיצוב בתנאי מזג אויר שונים.
והכי חשוב - צלם - נסתכל על תיק העבודות שלו, נבדוק יכולות צילום בתנאי תאורה שונים, בפרצופים שונים, במקומות שונים.. נסתכל על תמונות שהוא עושה מז'אנרים אחרים אם יש וננסה להבין מאיזה מקום של יצירה הוא בא, מה החזון האמנותי שלו ומה התוצאה בפועל. נבחן את איכות התמונה מבחינה טכנית (חדות, רעש..), נברר על יכולות וידע בעיבוד ועריכה.. נבדוק את יכולתו האנושית - להיות בסינכרון טוב עם הדוגמנים/ות. 
כיצד נעשה זאת נכון?
בעידן הפייסבוק אנו נתקלים מדי יום בתופעה שחוזרת על עצמה אך לדעתי אינה תורמת כלל..
מודעות מעין "דרוש צוות להפקה מושקעת ומיוחדת" או "להפקה מטורפת דרוש/ה צלם/ת תמורת קרדיט".
כאשר נכתוב בצורה כזו בלי לתת כבוד לקורא המודעה אנו בעצם נגרום להפקה שלנו גם להיראות כך.. 
יגיעו צוות שרק רוצים להשתתף בהפקה ולא יהיה להם איכפת מה קורה שם ואיך..
תוסיפו מידע מפורט. מה החזון, מי הצוות (במידה ויש צוות התחלתי), היכן תתקיים, ימים/שעות וכו'.. האם ההפקה בתקציב או בשת"פ? אם היא נעשית בתקציב אז כמה.. אם בשת"פ אז לרשום מה בפועל יוצא לצוות מכל העניין (למידה, פרסום, קרדיטים בעיתונים ואתרים וכו')..
הנטייה לחשוב שאם ההפקה נעשית בשת"פ מלא אז מחפשים רק מתחילים. זה נכון להפקות של צוות מתחילים שרוצים רק להתנסותאם ההפקה מקצועית אז תשדרו מקצועיות וזה מה שתקבלו.
תופעה נוספת שאני רואה לאחרונה היא הפקות המוניות. 
השבוע, לדוגמא, ראיתי מודעה שנכתבה כך: "דרושות דוגמניות להפקה. מאפרת - אני. צילום - 50 צלמים..".
אוקיי, אני מניח שפנו המון דוגמניות כי איזו דוגמנית לא תרצה לעמוד מול 50 מצלמות ואף יותר (בעידן בו כל צלם מסתובב עם שני גופים)??? 
הפקת בוק. דוגמן: האני סעדה. איפור: אלה מיצ'ביץ'.
עיצוב שיער : אבי קיי. סטיילינג: שיר תורן. צילום: תומר אלמקייס
איזו מאפרת לא תרצה כל כך הרבה תמונות לתיק העבודות שלה? 
ואיזה צלם לא ירצה להשתתף בהפקה כזו "מטורפת"?
אבל בואו נעצור לרגע ונחשוב מה יצא לנו מכל ה-50 צלמים האלה.. 
כאשר יותר מצלם אחד עובדים עם דוגמנית זה יוצר בלאגן. 
בין הצלם לדוגמנית חייב להיות חיבור פסיכולוגי נכון. ברוב המקרים לוקח זמן מה עד שיש את החיבור והפתיחות הרצויה. ואת אלו רואים בתמונות! הכל נרשם בסופו של דבר, גם הרגש ברגע הצילום. כאשר יש יותר מצלם אחד על הסט, הדוגמנית למעשה "מתבלבלת" ולא יודעת למי לתת את תשומת הלב. כמו כן קיים תסכול רב לצלמים שכן התמונות מאבדות את הרגש והעוצמה. 
מלבד זאת, ברמה הטכנית לא ניתן לשלוט באור בצורה מדוייקת כאשר נמצאים על הסט מספר צלמים. זויות הצילום מוגבלות מכיוון ויש "צוות צילום" לידך וכל אחד רוצה לתפוס פריים מבלי שתתווסף לו לקומפוזיציה העדשה של השכן/קולגה.. 


ההפקה
אז הכל מוכן והגענו ליום הצילום..
כמובן שיש זמן התארגנות עד שמתחילים את הצילומים. יש המון זמן להכיר טוב את הצוות, לצחוק, מוסיקה נעימה ברקע.. אלו יגרמו לאנרגיות טובות בסביבה שלכם. מאוחר יותר הם יתגלו כמאוד חיוניות. ניכנס לאוירה, נכיר, נצחק, בעיקר עם הדוגמניות/ים. כך כבר יהיה חיבור התחלתי טוב בינינו. 
חשוב שמארגן ההפקה ידאג לכיבוד קל, שתייה קרה וחמה (בעיקר קפה).. אל נא נשכח לרגע כי אנו בני אדם, מונעים ע"י כח. אם לא נדאג לצוות הוא התעייף, יחלש והעשייה שלו תהיה פחות אפקטיבית עבורינו. 

בשורה התחתונה
הפקה בשת"פ זה אחד הדברים היותר טובים ויותר כיפיים שקיימים. אנו כאן כדי ליצור ולא כדי לעבוד. יש לנו הרבה יותר חופש פעולה כי למעשה אין לנו "בוס".  מותר לנו לנסות דברים חדשים ולטעות וכך ללמוד מזה. כמובן ש"לנסות" זה אומר כולם יחד ולא "כל אחד עושה מה שבא לו".
מלבד כל אלו אנו מכירים אנשים, בעלי מקצוע בתחום האופנה, מוכשרים, חלקם מוכרים יותר בתעשייה, נחלוק  טיפים מקצועיים ואמנותיים אחד עם השני  ומי יודע לאן זה יכול לקדם אותנו.. 
הנה, לדוגמא, לפני כחודש הייתה כתבה על הדוגמן החתיך אופיר סודאי בוואלה! סלבס. ולא מעט מקרים שאנשים הגיעו למגזינים גדולים בעקבות שת"פים. 

החשוב מכל:
זכרו כי בראש ובראשונה, חברתם כולכם יחד כדי ליצור אמנות. הגיעו עם מצב רוח מרומם, תישנו טוב לילה לפני ותקוו ששאר הצוות גם עשה זאת..
אני מאחל לכם שתמשיכו ליצור וללמוד מהיצירה כי יש המון מה ללמוד ממנה..
ועד הפעם הבאה שניפגש.. הישארו יצירתיים כמובן!


אביב יפה לכם,
פסח שמח,

בטוב,
תומר אלמקייס.