יום שבת, 14 בדצמבר 2013

רגע, מצלמים.

Hitman 


כשהייתי קטן אהבתי לשחק במשחק המחשב היטמן. שם הייתי רוצח שכיר בסין שעומד על בניין גבוה ועוקב אחרי המטרה, מחכה לרגע הנכון ללחוץ על ההדק. אסור היה לי לפספס כי אם אפספס המטרה שלי תברח, יתפסו אותי והמשחק ייגמר. 
למה אני מספר לכם את כל זה? 
בגלל התמונה הזו מצד שמאל.
ובגלל האהבה שלי לתפיסת הרגע. 
המיקום (צ'ונגצ'ינג, סין) והנקודה בה עמדתי החזירו אותי למשחק וגרמו לי לרצות לעשות תמונה בהשראת היטמן. כך מצאתי את עצמי עומד שם ומחכה שמשהו יקרה כי לצלם את המקום לבד זה לא היה לעניין. אז חיכיתי. ואז הוא הגיע והסתכל ישירות אליי. מבט שלא השאיר לסנכרון בין האצבע למוח שלי שום סיכוי לפספס משהו בדרך. 
יש משהו מאוד מיוחד ב-לתפוס את הרגע. משהו גדול. קשה לי להגדיר את זה במילים אבל זה אחד מהדברים שמביאים סיפוק כיפי כזה.
הנה רגע. הנה הוא נעלם. 
אבל אצלי הוא נשאר.
אנחנו קמים בבוקר, נוסעים לעבודה, חוזרים הביתה ורוב הזמן לא שמים לב לסיטואציות מעניינות שקורות סביבנו.
אז נכון, אנחנו עסוקים מדי בענייני היום יום, ממהרים וכו'.. אבל אנחנו צלמים. 








במדרכה, במעבר חצייה, בפתח חנות, ברמזור, בספסל, בתחנת אוטובוס, בחלונות, בדלתות.. בכל מקום, בכל שעה ובכל מזג אוויר. פתאום ילד יקפוץ, שני אנשים ישוחחו בהתלהבות, אשה תקרא לבנה מהחלון במבט מבוהל, אולי אפילו זקנה בודדה שיוצאת החוצה להאכיל חתולים..



סיטואציות רחוב מעניינות הרבה צלמים ויש הרבה צלמי רחוב שחדות העין שלהם מדהימה. 
לא מעטים האנשים שלא מודעים למשמעות "הרגע המכריע" לו חשיבות רבה. 
צילום: אנרי קרטייה ברסון.








"צילום איננו כמו ציור. כאשר אתה מצלם, מתקיימת לשנייה פעולה יצירתית. העין שלך מוכרחה לזהות קומפוזיציה או ביטוי רגשי אותם מזמנים לך החיים ואתה חייב לדעת מתוך אינטואיציה מתי ללחוץ על המצלמה. זה הוא הרגע בו הצלם יצירתי". - אנרי קרטייה ברסון



בכל עת שאני מצלם אני חווה את מה שהוא אמר..
תמיד יהיה את הרגע הנכון בו התאורה יושבת בצורה מושלמת, המבט בדיוק כמו שאנו רוצים, ההרגשה של המצולם באותו רגע כי בדיוק הוא נזכר במשהו שמח/עצוב/מצחיק.. הכל נרשם לנו בתמונה. 



כמה טיפים לתפיסת רגעים מיוחדים






תהיו מוכנים.                                                                                                     עם העין בעדשה. עוד רגע יקרה משהו מעניין. בין אם אתם מצלמים תמונת רחוב, את הילד שלכם בבית, חיה בספארי או דוגמנית - תהיו מוכנים. תימדדו את האור מראש ואל תחכו לרגע האחרון. תתמקדו על הנושא שלכם באמצעות חצי לחיצה ותחכו לרגע הנכון ללחוץ. בכל רגע יכול לקרות משהו מעניין שיכול להיות היצירה הבאה שלכם. מבט ייחודי, חיוך, דמעה, קרן אור שמאירה בפתאומיות או במקרה הזה - חתול מגניב שהחליט להיות דוגמן משנה. 









חכו רגע.
תהיו סבלניים. יש מקרים שנדרשת סבלנות כדי להגיע לתוצאה טובה.
את התמונה הזו צילמתי בספארי. עברתי ליד כלוב הקופים וראיתי את הסיטואציה הזו בעיניים עם האור המדהים הזה. הרגע התפספס כי לא הייתי מוכן. אז פשוט עמדתי שם במשך שעה בערך עם העין בתוך העדשה וחיכיתי שיקרה משהו דומה למה שראיתי.








תסתכלו על האור שלכם. 
האור הוא מרכיב חשוב ביצירת הסיפור שלנו. חפשו אור צידי, אור אחורי. אור קונטראסטי ייצור אווירה דרמתית לעומת אור רך שייצור אווירה נעימה. 











הכניסו דינמיות לתמונות. 
אם קיימת תנועה בסיטואציה - תראו אותה בתמונה. 
לשם כך השתמשו בחשיפות איטיות. 













תהיו בלשים. נוכחים אך לא מורגשים.
יש אנשים שלא יראו זאת בעין יפה שפתאום מישהו מצלם אותם.
מה גם שתחושת ה"נסתר" תמיד יוצאת פוטוגנית בצילומים. 










רקע.
הרקע מאד חשוב בתמונה. גם אם הוא לא בפוקוס. הוא יכול לקשר את הנושא לסביבה שלו או להתקשר אליו בצורה כלשהי ע"י סיטואציה דומה או הפוכה. 















ברקע יכולים לקרות דברים מעניינים. לפעמים אנו נרצה אפילו שהנושא שלנו יהיה ברקע, מחוץ לפוקוס. 














קומפוזיציה.
תבנו קומפוזיציה מעניינת, תצלמו מבעד לשערים, עצים, גדרות וכו.. כך "תמסגרו" את הנושא ותיצרו בתמונה אווירת בלשות/הצצה. ברוב המקרים המצולם יחשוב שאתם מצלמים את האובייקט הקרוב אליכם ולא ייבהל. 








תחשבו בשחור לבן.
צלם גדול אמר פעם "אם תצלמו בצבע תראו את צבע בגדיהם. אם תצלמו בשחור לבן תראו את צבע נשמתם".

צלמו בRAW כשהמצלמה על שחור לבן. כך אתם רואים את התמונה במצלמה בשחור לבן אך בגלל שזה קובץ RAW אתם תקבלו אותה כתמונה צבעונית במחשב. כך גם הצבע לא יהיה בראש מעיינכם ותשימו יותר לב לאור, לקונטראסט ולרגש שבצילום וגם תהיה לנו גמישות בעיבוד.




תודה שהייתם איתי. אם נהניתם שתפו אותי.

בטוב,
תומר אלמקייס.