שיעור בקומפוזיציה

שלום לכם.

כאשר מדברים על קומפוזיציה - מדברים על צורות, קווים, הולכת עין, יחסי גובה, יחסי גודל, יחסי גומלין, זווית צילום, שימוש נכון בעדשה, החלטה על בחירה בש/ל או צבע ובעצם כל מה שיש לנו בתמונה עד הפרטים הקטנים...

העבודה בקומפוזיציה היא בעיקר ברגש מכיוון שרק עין אחת יכולה להביט דרך העדשה וכאן אף מורה לא יכול לעזור... כדי להסביר לתלמידים שלי מהי קומפוזיציה וכמה היא משנה את המסר של התמונה הראיתי להם עבודות עם קומפוזיציות מעניינות ושאלתי אותם מה הם מרגישים כאשר הם מביטים בתמונות.. וכאן הבנתי משהו חשוב. כאשר אתה תחקור את היצירה לעומק אתה תלמד ממנה ומהאמן היוצר אותה כל כך הרבה עד ששווה יהיה לך לתלות אותה בסלון ולומר לה שלום בכל בוקר.. כך היה ותשובותיהם של התלמידים היו: "עצבות", "שמחה", "בדידות" ועוד.. 

בנוסף, קורה לכולנו שאנו מצלמים נושא ומוציאים אותו מהקשרו הטבעי על מנת להעביר מסר מסוים, אחר.. אז הראיתי להם מספר תמונות כאלה והדמיון לא אחר להגיע.. "חלל", "כדור הארץ", "ערפל", "חלום בלהות" ועוד..

הבנתי שנגעתי להם ברגש ואם הם הבינו את זה אז הם הולכים להפציץ אינטואיטיבית בקומפוזיציות.. כמובן מבלי לדעת בכלל..

המטרה: לאחר שיוציאו קומפוזיציה מגניבה בעזרת תת המודע הם ילמדו ממנה להוציא קומפוזיציה טובה ובעלת רגש רב במחשבה תחילה.. 

נשלחו התלמידים לצילום מעשי בשטח הקיבוץ הצמוד לבית הספר ע"מ לתרגל את הקומפוזיציה.. מדי פעם אני מעיף מבט לעבר התמונות, נותן טיפ, ממשיך הלאה... 
כבר נאמר שמי שרוצה - ישיג.. 

תלמיד אחד -מוכשר מאוד ובעל רגש רב- רצה לצלם אותי. הוא טיפס על מתקן שעשועים וכיוון אותי היכן לעמוד ולאן להסתכל... 

קליק.

שיעור בקומפוזיציה. צילום: רז דוידסקו.

אין לי הרבה תמונות טובות שיכולות לייצג אותי ולהעביר מסר חד וכעת נוספה לי אחת כזו למאגר.. 

באשר לחקר התמונה

מצולם מלמעלה, מס' קוים מוליכים, קו חוצה את התמונה במרכז, מבט חודר שלי למצלמה מלמטה, עיגולי אור ברקע - שהוא למעשה האדמה, בחירה בש/ל... 

עזרתי לכם קצת בניתוח הקומפוזיציה.. עכשיו אני רוצה לדעת אילו אסוציאציות חולפות לנגד עיניכם כאשר אתם מביטים בתמונה.

האם במבט יש עצב? שלווה? מחשבות?...

האם הצלם סיפר כאן על המצולם או שהוא רק נעזר בו כדי להציג את מלאכתו ולספר אודות עצמו דרך אדם אחר?... 

תשובותיכם יתקבלו כאן בברכה ותלמד רבות אותי, אתכם ואותם.. 

בטוב,

תומר אלמקייס.

צילום אופנה - הסודות מאחורי הקלעים..

כבר זמן רב שאני רואה בלימוד הצילום מעשה מבורך..
אז בתי ספר ומוסדות חינוך לילדים ונוער בסיכון גבוה וקשיי למידה מאוד עושים לי את זה בלשון המעטה..
הילדים האלה, שבזכות הצילום מקבלים גישה אחרת לחיים, מלמדים את עצמם לאהוב, לגשת, לתת מעצמם יותר - נותנים לי סיפוק אדיר אך להם מגיע פוסט נפרד וארחיב על כך בפעם אחרת..

בוקר אחד התעוררתי ורציתי לתת מעצמי עוד... כך בעצם נולד הבלוג הזה שאגב, אתמול חגג 3 חודשים.. די צעיר הייתי אומר אך בשלושת החודשים כיבד את עצמו בלא מעט צפיות.. 
אז לאחר המון מחשבות ומס' פוסטים - הפניות לא איחרו להגיע..
מסתבר שהחיבור שלי עם אנשים מאוד מעניין.. הדרך בה אני רואה אותם היא אותה הדרך בה אני מצלם אותם.. אז החלטתי לקחת צעד נוסף ולתרום ממנת חלקי גם לאלו שיודעים לצלם אך רוצים לדעת קצת יותר ולהכנס לעומק הפרטים..
אז הגיעו פניות בנוגע לסדנאות וכמובן שהסכמתי והתוצאה היא סדנה לצילום אופנה בהדרכתי שתתקיים בתאריך 31.5.2012 בת"א. המח שלי עובד שעות נוספות וחושב איך, לעזאזל, אני מכניס ב-4 שעות את כל מה שאני רוצה לדבר עליו.. 

Production: Osher Dahan - EXPOSE - MODELS & FASHION

Photography: TOMER L. MAKIYES 

Location: Herods Hotel Tel Aviv

Styling: Limor Alzami

Hair Design: Arzi Azulai

MakeUp: Moran Zisman Miro

Models: Ofir Sudai, Maayan Zontag & Matan Lahav 

מה בסדנה?

ראשית נבהיר קודם מהו צילום האופנה ונעשה את ההפרדה (שעוביה כקליפת השום) בינו לבין צילום הדוגמנות..

נלמד איך להקים הפקה משלב החזון עד לגיבוש קונספט והוצאתם לפועל.

אסביר כיצד לבחור צוות בצורה נכונה ולדעת לסנן מתוך עשרות פניות של אנשי מקצוע.

ניגע -כמובן- בתאורה מלאכותית ונלמד לנצל תאורה זמינה.

נעבור על ציוד המשמש לצילומים מסוג זה וננתח (עד הקרביים) מס' תמונות.

נחקור קצת (איך לא?) את הרגש והטאץ' הפסיכולוגי שבצילום אנשים בכלל וצילום אופנה בפרט.

נעבור על אחת הבעיות הנפוצות והקשות יותר - סינון תמונות עצמי וניצול המדיות הקיימות לשיווקם באופן יעיל.

כבר אמרתי שאני אוהב לעשות שת"פים? אז הנה, אני אומר לכם.. אני אוהב לעשות שת"פים כאשר הם מתקיימים מתוך חדוות היצירה ולשם העשייה בלבד. נבין את יכולות השת"פ לטובתינו ונדע איך לעשות זאת בהצלחה.

לאחר מכן הסטייליסטית ומעצבת האופנה המוכשרת לימור אלזמי תתן לנו הרצאה קצרה על עולם הסטיילינג ונקבל ממנה טיפים ששווה לזכור וליישם. כדאי להגיע עם מחברות וכלי כתיבה.

חלקה השני של הסדנא יהיה צילום מעשי בו תחוו אונליין הפקת אופנה ותראו כיצד היא מתנהלת. נלמד לצלם נכון, לשלוט באור שלנו, להעמיד את הדוגמנית והכי חשוב להוציא לפועל את הרעיונות שלנו כי אם לא הצלחנו - כל ההכנות לא שוות כלום.

בסדנה ישתתף צוות של אנשים מוכשרים מאוד!

על הסטיילינג תהיה, כאמור, לימור אלזמי שאת הבלוג שלה תוכלו לקרוא כאן!

על האיפור והשיער יעמוד האמן מאיר שריקי.

הדוגמנית שלנו תהיה דניאלה צ'צ'יק היפהפייה.

תודה ענקית ראויה לשמרית ישראל ולחן רייצ'ל סמדג'ה. 2 בנות מתוקות ומוכשרות שהגורל זיכה אותי להכיר בהן.. הן כמובן המארגנות הראשיות של האירוע הזה שאת כל הפרטים שלו תוכלו לראות כאן וכדי לדעת עליהן טיפה יותר תוכלו להכנס לפרופיל המשותף שלהן ולקבוצה המאוד פעילה שלהן.

אחרון אחרון חביב אני מודה לאיגי גורדון מסטודיו "IG" שהתחשב בהוצאות שלנו והסכים לתת לנו מחיר מיוחד כדי שאתם תוכלו ליהנות מסדנה מעניינת ומלמדת במקסימום רווחים ומינימום הוצאות. 

כמובן שאשמח לראות שם כל אחד ואחת מכם אך האירוע מוגבל ל-16 אנשים אז אם אתם בעניין כדאי למהר להירשם..

כל הפרטים וההרשמה כאן.

אז עד שנתראה - שתהיה לכם שבת טובה והשתדלו להשאר מעודכנים.

בטוב,

תומר אלמקייס.

ביוטי דיש ועוגה.. האמנם?

כבר זמן רב שאני מחפש את הגרסה הנכונה להכין לעצמי ביוטי דיש כהלכתו.. 

כזה שמצד אחד אבנה אותו בעצמי ואחסוך לעצמי את המחשבה המגוחכת ששתי קערות עולות 500-1200 ש"ח ומצד שני יהיה קל להכנה, חזק, אמין, שיראה טוב והכי חשוב שיעשה את העבודה שלו כמו שצריך..

אז קראתי המון על זה ועל שיטות לבנות אחד כזה לעצמך.. ראיתי גרסאות של ביוטי דיש מעציץ ואיפשהו ראיתי ביוטי דיש העשוי מקערת סלט ועוד המון גרסאות שמסתובבות להן ברחבי הרשת ובמיוחד באתר המפורסם והמועיל YOUTUBE. נכון, לא חסרים קומבינות ואפשר להכין מכל דבר אחר שעולה לכם לראש.. העניין הוא שאין לי את הכח והחשק לקדוח, לחתוך עם דיסק ולעשות שאר עבודות המסגרות למינהן.. כך חיכיתי עם זה המון זמן... 

עד שיום אחד... 

ביוטי דיש - נוסחת העוגה

ערב פסח, ליל הסדר של שנת 2012.. אלינור אלמקייס חוגגת לה את סוף שנתה הראשונה באויר העולם... 

אז מגיעים אורחים לברך במזל טוב.. הולכים לסופר וקונים עוגות בשביל האורחים.. 

העוגות נאכלו ובאה העת להיפרד מהאריזות שלהן.

זוגתי שתחי' כבר מכירה אותי היטב ויודעת שבכל דבר אני מוצא את הקשר לצילום ולכן הבית שלי נראה כמו מחסן גרוטאות (ברזלים, פלסטיקים ושאר ירקות..). אני אפילו אוסף את הקרטונים הלבנים של הפיצה, אלו המשמשים כצלחת. מסתבר שהם רפלקטור מצוין לצילומי תכשיטים..
אז רגע לפני שהיא זרקה את האריזה של העוגה היא שואלת: "תומר, יש לך מה לעשות עם זה או שאני אזרוק?" אני מסתכל על האריזה ומתחיל להריץ סרטים בעיני רוחי איך ליצור מהדבר הזה ביוטי דיש אמיתי, כזה שאני יצרתי במו ידיי, במו תשוקתי... 
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.... לזרוק? השתגעת?..."

ואלו הן המצרכים הנדרשים:

* עוגה של ריצ'.

* סכין יפנית.

* ספריי צבע שחור.

* ספריי צבע לבן מט.
* רדיד אלומיניום (נייר כסף).
* אביזר כלשהו לחיבור הפלאש לביוטי דיש.

* כלי כלשהו לחסימת האור הישיר ופיזורו בצלחת הביוטי דיש.
זה יכול להיות קופסא של דיסקים או כל דבר יצירתי אחר שעולה לכם בראש.. אני בחרתי במפזר תאורה מהסוג הזה.. הוא כבר קיים אצלי ויכול לשמש גם כחיבור של הפלאש לביוטי דיש וגם כחוסם ומפזר אור..  מעבר לכך הוא מתפרק ומשמש לי גם כמפזר אור על הפלאש כשאני צריך. 

ביוטי דיש - עשה זאת בעצמך...

לחץ על התמונה להגדלה

אז לאחר שזללנו את העוגה בהנאה... לוקחים את החלק הקעור/השקוף/העליון של האריזה, עושים לו פתח כניסה שיתאים בגודלו למתאם הפלאש (במקרה שלנו הוא מגיע יחד עם הדיפיוזר).
לאחר מכן אנו נצבע את החלק החיצוני בשחור עד שיהיה אטום לגמרי ולא יעבור דרכו אור.. כך גם נעשה עם החלק הפנימי - אותו נצבע בצבע לבן מט עד שיהיה לבן אטום.
ניתן גם לצבוע בכסוף ובכך נקבל אור קונטראסטי יותר. 
עם נייר הכסף אנו ניתן חסימה לאור הישיר. בדיפיוזר הכיפה היא לבנה חלבית ומעבירה אור אז שמתי מתחת נייר כסף (ראו בתמונה משמאל) ע"מ שהאור לא יעבור דרכה אלא יפגע בה ויחזור אחורה אל הקערה..
זהו, נחבר את הדיפיוזר לקערה ויש לנו ביוטי דיש.. נחבר את הפלאש לביוטי דיש ונלך לצלם... 

מנפלאות הביוטי דיש (או - מה זה בכלל ביוטי דיש?)

הביוטי דיש הינו מרכך התאורה שצלמי האופנה והפורטרטים משתמשים בו בתדירות גבוהה מאוד.                                    

צלמים רבים ידברו תמיד על אור וצל, על אור קשה, על אור רך, על קונטראסט ועל מיקרוקונטראסט.. 

אז יש המון מרככי תאורה.. בכולם האור עובר דרך מרכך כלשהו או פוגע ברפלקטור וחוזר אל המצולם כשהוא רך יותר.. הביוטי דיש עושה משהו באמצע.. קשה מעט להגדיר את התאורה שהביוטי דיש יוצר.. כבר שמעתי צלמים שניסו להסביר את אופי התאורה הזו באומרם שהיא "תאורה נוזלית" או "תאורה קשה אבל רכה".. 
לא ברור?                                                                            

לכלי המדהים הזה יש אופי מיוחד.. כנראה מי שהמציא אותו היה אדם ממש ממש חכם שהכיר היטב את התנהגות האור..
הביוטי דיש בנוי מ-2 חלקים:
"צלחת" גדולה ו"צלחת" קטנה. האור פוגע בצלחת הקטנה שמחזירה את האור לצלחת הגדולה.. משם, כמובן, האור מגיע ישירות אל המצולם שלנו.. מה שאנו נקבל הוא אור מאוד ממוקד שלא יפגע לנו ברקע, אור ללא Hotspot (נקודה חמה) כלל, אור קונטראסטי במידה נינוחה ויחד עם זאת רך. אבל רך עם אופי.. רך עם נשמה.. הביוטי דיש יודע להדגיש את כל הפרטים בפנים של המצולם שלנו ולכן לא כל מצולם יאהב את התוצאה.. צריך לדעת איך לגשת אל הביוטי דיש.. להכיר אותו ואת האור היטב לפני שניגשים אליו לעבודה.. 

נכון, השם שלו מעיד על הייעוד שלו לצילומי ביוטי כי הוא שימושי בעיקר להארת פלג הגוף העליון אך הוא גם מאוד נדיב בתאורתו לצילומי פורטרט ייחודיים גם אם אינם שייכים לקטגוריית האופנה..

דרכים רבות לשימוש בביוטי דיש.. הרוב משתמשים בו כתאורה עיקרית אך יש כאלו שיוסיפו לו כוורת למיקוד טוב יותר על איזור מסויים או הארה חלקית של הרקע. יש כאלו שילבישו עליו "סוק"  (בד לבן כמו בלייטבוקס) לקבלת רכות נוספת. 

אני אישית מעדיף אותו ללא תוספות מה גם שהתוספות האלו אוכלות את האור שלנו ב-3 סטופים בערך.. דבר המוריד מטיב העבודה בפלאשים קטנים. 

ביוטי דיש וקפה..

טוב, אני לא באמת הולך להכין לכם ביוטי דיש מקפה..    

כצלם הבית של מגזין הנשים "קפה" נקראתי השבוע לעוד יום צילומים מעניין..
הפעם הייתה זו ורד ברטל - מעצבת ואדריכלית פנים שכותבת טור מעניין בשם "עיצוב הבית".

כמובן שצילמתי אותה עם ביוטי דיש.. חרגתי מהמנהג וצילמתי עם הביוטי דיש מהצד ומעט מלמעלה.. 

(לחצו על התמונה להגדלה)

שימו לב להדגשות של הגומות בפנים שלה, לקפלים של הבגד, לצללים ובמיוחד לצל שהיא מפילה על העץ..

אני והביוטי דיש הפכנו לחברים טובים מאוד ולמדנו להכיר אחד את השני.. מאמין שיחד נעבור עוד הרבה דברים מעניינים וכמובן שאתם תהיו מעודכנים.. בכל!

עד אז... הישארו יצירתיים, צלמו הרבה ותעשו מעשים שהעולם לא יוכל להמשיך את דרכו בלעדיהם.. 

בטוב,

תומר אלמקייס.