יום חמישי, 28 ביוני 2012

סוף שנת הלימודים...

שנה חלפה לה מהיום בו הסברתי להם מה זה אור.. 
שנה חלפה לה מהיום בו הסברתי להם מה קורה שעה שלוחצים על המחשף.. 
שנה חלפה לה מהיום בו התחלתי ללמוד מהם.. 
שנה בה למדתי יותר מאשר לימדתי..
למדתי שצילום היא אמנות שכולם יכולים להתחבר אליה רק צריך לדעת באיזו גישה להגיע.. 
למדתי שמעבר להיותו האמנות הכי מעניינת - הצילום יודע גם להיות פיסיקאי, יודע להיות פסיכולוג כשצריך והוא יכול להיות אחלה טרפיה לאנשים עם בעיות כאלה ואחרות.. 
למדתי שאני יכול ללמוד מאדם שזה עתה החזיק לראשונה בחייו מצלמה.. 
למדתי שאפשר ללמוד רק מלתת ביקורת על עבודה.. 
למדתי המון דברים..
לפני יומיים חגגנו בטקס סיום שנת הלימודים וכחלק מהטקס - הקהל נהנה מתערוכת הצילום של סוף השנה..
ההורים מגיעים ורואים מה הילדים שלהם יצרו - כל אחד עם הראש היצירתי שלו.. 
אני מביט מהצד ורואה את האושר הגדול בעיניים שלהם. 
כמה כיף ! ! !
לא ארחיב במילים, רק אומר לכל התלמידים שלי תודה. 
תודה על שנה נפלאה, תודה שלימדתם אותי מהכישרון שלכם, תודה שהייתה לי את הזכות לקחת איתכם חלק במסע הזה.. 
ואתם, הקוראים, מוזמנים להתבונן ביצירת האמנות הזו שהם עשו.. 
מומלץ לפתוח את התמונות לצפייה נוחה יותר... 



















מקווה שנהניתם גם הפעם.. 

בטוב,
תומר אלמקייס.

יום שלישי, 5 ביוני 2012

תמונה אחת שווה 1000... שעות עבודה !

אחד הדברים החשובים ביותר שהלימודים הקנו לי הוא שלפעמים כדי להשיג תמונה אחת טובה אתה צריך לעמול מס' שעות עם מצולם או יום שלם בצילומים כלשהם, תשקיע זמן רב מזמנך והמון אנרגיות.. 
לכאורה, כל היום השקענו מאמצים רבים וכל מה שקבלנו זו תמונה אחת טובה? 
במחשבה שנייה..
השקענו, חשבנו, חיפשנו את החיבור הנכון, חיפשנו את התאורה הכי מתאימה למצולמת שלנו, למדנו עוד כמה דברים על הדרך ולבסוף, אחרי כל אלו יצאה התמונה לה ציפינו..
לא חושב שיש כיף יותר מזה. 
דייל קרנגי אמר "אם ברצונכם לרדות דבש - אל תבעטו בכוורת".
למה הדבר דומה?
אנו בעיצומם של צילומים.. לעתים, במקום להשקיע את הזמן שלנו בנסיון להוציא תמונה אחת טובה בעלת רגש מהותי, כזו שתשקף בדיוק את מה שאנו רוצים לומר, אנו נמשיך ללחוץ וללחוץ ללא מחשבה תחילה. בעצם פעולה זו אנו בועטים ב"כוורת" שלנו ודבש לא יצא לנו ממנה.. מתכון לבאסה, חוסר חשק לחיות וורידים חתוכים.. 
אז ניגש אל הכוורת בעדינות, נציץ לתוכה, נלמד את האופי שלה, נדע מתי אפשר להתקרב ומתי לא, נלטף אותה ברכות ונוציא ממנה את מה שהיא יכולה לתת לנו בהמון המון אהבה.
את התמונה הזו צילמתי השבוע בהפקת אופנה של המאפרת ומעצבת השיער המוכשרת אביה נפתולין.. הדוגמנית אילנה שנקר יפהפייה והיא עשתה איתי עבודה מדהימה.. הייתה את הפתיחות הרצויה, את אותו הקשר בין הצלם לדוגמנית.
בסט הצילום הזה -כמו בשאר- המטרה שלי הייתה ברורה: להוציא תמונה אחת טובה שתשקף את הצבעים ואת האווירה הצבעונית שבתמונה. ע"י העמדה נכונה של הדוגמנית, עבודה על מבטים, תאורה נכונה שמפוזרת בצורה מדויקת ע"מ להוציא את האיפור במיטבו... ההחלטה להשתמש בצמיד כערך מוסף לצבעוניות תרמה רבות לצילום.. כך נולדה התמונה הזו שאני כל כך אוהב ולבטח תשמש אותי רבות בתיק העבודות שלי.. 
הרעיון הכללי היה ליצור אוירה קיצית, צבעים קיציים ורעננים, רכות מעודנת.
צילום: תומר אלמקייס. עיצוב שיער ואיפור: אביה נפתולין. סטיילינג: עלמה יעקב. דוגמנית: אילנה שנקר.

באשר לתאורה

רציתי לקבל תאורה אחידה על הפנים אך לא רכה מדי בכדי שתדגיש לי את המיקרוקונטראסט בפנים ובכך האיפור יצא בולט וזוהר. לשם כך השתמשתי בביוטי דיש שלי  שכידוע יוצר תאורה קשה עם מעברים רכים.. כדי למלא את הצללים השתמשתי ברפלקטור על הברכיים של אילנה ע"מ שימלא את האזורים המוצלים (צוואר, מתחת לאף והעיניים). לצורך יצירת זוהר ומראה חמים השתמשתי ברפלקטור מוזהב מהסוג הזה.
מאחור, הצבתי שני פלאשים עם מטריות לבנות. אחד מימין ואחד משמאל. זאת ע"מ להאיר את האזורים האחוריים, להדגיש את השיער, להדגיש את הקונטור של היד ויחד עם זאת ליצור עניין בתאורה. 
את ההמחשה תוכלו לראות בתמונה הבאה.
לשם ההמחשה נעזרתי באפליקציה של "סטרובוקס". אפליקצייה חובה באייפון של כל צלם..
אז לאחר יום שלם ו-229 תמונות הגענו לתוצאות לא רעות בכלל כאשר זו התמונה האהובה עליי ביותר מהיום הזה. לכן בחרתי להציג אותה ולדבר עליה. יש בה מסר חד וברור, צבעוניות לעניין, תאורה במידה נכונה.
זה הזמן להודות לדוגמנית שלנו אילנה שנקר, למאפרת/מעצבת שיער אביה נפתולין ולמעצבת האופנה עלמה יעקב שהייתה על הסטיילינג.. כל אלו תרמו לתוצאה הסופית.


מקווה שפוסט זה יתגלה כמועיל.. 
תגובות תתקבלנה בברכה.


בטוב, 
תומר אלמקייס.