יום שישי, 10 בפברואר 2012

ללמד צילום..

אחד הדברים שאני הכי אוהב מלבד לצלם זה להעביר את הידע שלי לאחרים..
המפגש הראשון שלי עם התלמידים היה המהנה ביותר לדעתי.. השאלה מדוע הם בכלל החליטו שהם מעוניינים להיכנס לתחום הצילום עניינה אותי ומיד יצאתי לחקור את זה..
העניין הוא שמתוך מס' קורסים שנתנו להם בביה"ס הייתה לכל תלמיד זכות בחירה לאיזה קורס ללכת. לשאלתי חלקם ענו שהם נורא אוהבים לצלם בסלולארי ויוצאות להם תמונות שקיעה נהדרות. לחלקם לא הייתה תשובה, כאילו הגורל הביא אותם הנה ותלמיד אחד (שעליו ארחיב יותר) הדהים אותי.
לשאלתי הוא ענה שזה פשוט נראה לו הקורס הכי מעניין. "בגלל זה בחרתי בו" אמר. הצלמת דורות'יאה לאנג אמרה פעם: "אין זה מקרה שצלם נעשה צלם ממש כשם שאין זה מקרה שמאלף אריות נעשה למאלף אריות". עניתי לו שלא במקרה הוא כאן איתנו ואת זה אנחנו עוד נגלה בהמשך.. 
לאחר מס' שיעורים של יסודות הצילום ותרגילים מעשיים, הגיע הזמן לעבור על עבודות התלמידים, לראות מה אפשר לשפר ולתת חוות דעת.
הגיע אותו תלמיד ואנו עוברים יחד על העבודות שלו.. עבודות מדהימות לאחד שרק התחיל וברובם יש סיפור שאני בטוח שהוא לא התכוון ליצור אותו אך משהו בתת מודע שלו אמר לו לצלם כך וליצור אותו (על כך ארחיב בפוסט אחר).. דבר נוסף - אני מגלה שיש לו קו מאוד אחיד בעבודות, זויות לא שגרתיות כאילו שהוא מצלם מבלי להסתכל בעינית ובסוף הסתבר שלא טעיתי.. הוא אכן לא מסתכל בעינית.. פשוט מכוון את המצלמה ומצלם (תוך כדי שמאזין למוסיקה נעימה באוזניות..). לתשובה שהוא ענה לי לא ציפיתי: "אומרים שהעיניים הן הראי של הנפש. כשאני מסתכל דרך העדשה אני לא רואה את התמונה ישירות מהעין אלא דרך מכשיר אופטי וכך אני גם לא רואה את התמונה ישירות מהנפש, דבר הסותר את האמונה שלי. לכן אני לא מסתכל בעדשה אבל אני כן יודע מה אני רוצה לצלם ומה אני רוצה להוציא בתמונה, איזו זווית לבחור.. אני פשוט עושה את כל זה מבלי להסתכל דרך העדשה". האמת? השאיר אותי עם פה פעור.. אמרתי לו "ג' (שם בדוי), תעשה טובה לי, לעצמך ולעולם ואל תפסיק לצלם!". כמובן שלהסתכל דרך העדשה זו הרגשה אחרת ולדעתי האישית כשאני מביט על העולם דרך העדשה אני רואה את העולם כתמונה ולא כעולם (זוית הראייה מצומצמת) ולכן הסיכוי להוציא תמונה טובה ש"אני" נמצא בה גבוה יותר אך ילד בן 14 שאמר לי כזה דבר פשוט הדהים אותי!
אסיים כאן ואלך לי לעוד שיעור כיף עם התלמידים המוכשרים שלי..  
שבת שלום לכולנו!
בטוב,
תומר אלמקייס.

3 תגובות:

  1. היי תומר כל הכבוד ! :)
    מירי אחות של לאוווו

    השבמחק
  2. תומר סיפור מדהים ומלא חומר למחשבה. ניצבים לנו בחיים לפעמים דברים שאנו לא מוכנים להם מבעוד מועד אך כשהם כבר שם ממש מול עינינו אנחנו לא תמיד מאמינים שהם שם..... זה המקום והרגע לתפוס אותם בשתי ידינו ולהרים אותם אל על .....ולעשות איתם משהו שכל הסביבה שלנו תוכל להנות מזה. אני שמחה בשבילך על תלמיד שכזה......כי ממנו תצמח עוד ועוד ותהנה ללמד אותו. גם הןא מין הסתם ילמד אותך. יום נפלא

    השבמחק
    תשובות
    1. היי, איריס.. תודה רבה!
      אכן, מהיום בו התחלתי ללמד צילום אני ממש לומד מהתלמידים המון! להעביר לאדם מידע שאתה יודע טוב, ללמד אותו טכניקות שאתה פיתחת ולראות איך הוא משתמש בהם עם היצירתיות שלו זו זכות ואין למידה טובה יותר מזו. אני מקווה שתהיה לי הזכות להמשיך ללמוד וללמד כל חיי.
      תודה רבה על התייחסותך.
      שבוע טוב ומלא יצירתיות.
      תומר.

      מחק