 |
| "מחשבות" |
לא פעם מצאתי את עצמי נובר במחשבות, זכרונות המעלים חיוך של
רגעים שלא יהיה להם שני..
 |
| "גן רקפת" |
כמו להכניסם לתוך קופסא, אני רוצה לשמרם לנצח. והנה, בעזרת
קופסא שחורה היודעת לרשום באור אני יכול לחזור, לשמור...
במבט חד, אני מביט להווה -הרי הוא המציאות- ולעתיד...
במבט אחר, נסתר, הפחות מוכר שלי, אני תמיד מוצא את עצמי
נודד אל ימים אחרים.
הילדות, התום, גיל הנעורים..
הכל נמצא כאן, מסביבי.. אני רק צריך להביט, לחפש, להזכר,
לזכור.. ולשמור.
לתעד את המבט לאחור.
לנסות להרגיש את שהרגשתי אז, באותם רגעים ובעזרת עפרון הטבע
-האור- לרשום זאת על גבי הנייר מתוך היבטו של אחד שהיה..
 |
| "התחנה הראשונה" |
והמסע הזה, ארוך ככל שיהיה, לוקח אותי למקומות אחרים, הוא
סוחף אותי אל מעבר לגבולות הזיכרון..
הוא פותח בפניי כיסופים אל העבר ומפגיש אותי עם עולם של
יצירה שלא הייתי בו קודם לכן, אך נורא
השתוקקתי להגיע אליו. המפגש עם העבר נוכח המציאות איפשר לי להרהר..לחשוב.. לדמיין
את שהיה ולשמור אותו כספר זכרונות חי.
 |
| "קריסטל" |
הרגשה נפלאה היא לחזור למקום שהוא נחלת העבר ולומר "אני הייתי כאן..
וכאן.." וחוויה עוד יותר גדולה היא לנצור לעד את אותו הרגע, לרשום אותו
מנקודת מבט אישית ולומר ללא קול: "זה אני שהיה שם..."
"מעבר לגבולות הזכרון" היא סדרת תצלומים בה כל תצלום מציג נקודת מוצא בחיי. החל מהילדות הרחוקה...
שבת טובה לכולנו!
בטוב,
תומר אלמקייס.
תומר אני נפעמת משני מישורים אצליך. גם הצילום שאני מחזיקה ממך. אתה פשוט עם עין מדהימה וזה בלשון המעטה. ובמישור היצירתיות שבכתיבה. כי גם שם אתה מתפרע ולכוונים מדהימים. אתה מרגש וכייף לחכות ממך לפוסטים. שתהיה שבת מקסימה. איריס
השבמחקתודה, איריס, על המילים החמות.
מחקאלו מחזקות אותי להמשיך ליצור ולכתוב על היצירה.
שבת נפלאה,
תומר.